דחיינות בחיינו וביחסים- האתגר - יואב אופק 

                                      דחיינות בחיינו וביחסים- האתגר / יואב אופק

כיום,בעומס חיינו  המהירים והתובעניים  ,התנהגות יומיומית של דחייה הולכת ונעשית נפוצה אצל רובינו יותר מתמיד. 

אדם שרוצה להצליח בעבודתו, לחיות ברמת חיים נאותה, לקיים חיי משפחה פעילים, לנהל חיי חברה, להותיר לו זמן לפנאי, נראה שחייב לדחות משימות כל הזמן אחרת חייו הופכים למרוץ מתמיד אחר היעד הבא ופספוס היעדים שבדרך.

 המשימות הרבות, שכל תחומי העשייה הללו מציבים לנו תמיד יכללו מטלות שאנו מבצעים אותן היטב, וגם כאלה שלא נצליח להוציא אותן לפועל בקלילות כמו נושאים, שקידומם עלול לגעת בפחדים ובחששות שלנו מהצלחה או מכישלון. 
יתכן שעצירה להתבוננות במנגנון הדחיינות,תעזור לאדם להבין שהוא חושש להסתבך, אולי להיכשל?

דחיינות אין משמעה שהאדם פחדן מטבעו ,כלל וכלל לא. לעיתים אנו פוגשים בדמות שהיא חזקה בתחומים רבים, דמות שהיא פעילה והישגית, ורק בתחום מסוים כמו למשל בזוגיות ונישואין יש בעיה. ככל שהדמות יותר חזקה כך יהיה לה יותר קשה להכיר בצורך לקבל ליווי ,לפתוח את החסימה ולהתקדם .

הנטייה לדחות התמודדות עם משהו שקשה לנו היא חולשה אנושית טבעית.

כדאי להכיר את מנגנון הדחיינות וללמוד כיצד לא ליפול לבורות שהיא עלולה לזמן לנו.

דוגמא לביטוי אחד של מנגנון הדחיינות :  גבר יוצא לבליינד דייט  עם בחורה, לא נמשך אליה, יודע שאין סיכוי לקשר, לא מעוניין בו יותר, אך מתקשה לומר לה "שלום ולא להתראות" (גם לא בנימוס וחביבות).  הוא יידחה את ההתמודדות, ובמשך תקופה ימשיך לצאת איתה כדי לא להעמיס על עצמו עימות, כדי לא לאכזב,בטענה שהוא נותן לזה צ'אנס...

התשובה לשאלה "כתוצאה ממה נוצר אצלנו דפוס דחיינות" היא תמיד תשובה מאד אישית. כל אחד והנרטיב  של מהלך חייו: היעדר כלים להתמודדות , חוסר ניסיון, פחדים, הרגלים מילדות וכו'.  למשל, ילד שמקבל עידוד ואישור התנהגותו להתמודדות להמשיך הלאה למרות הפחד, יגדל עם ביטחון עצמי שיעמוד לרשותו לאורך חייו .  מצד שני אם יהיו לו חוויות מייאשות  וזיכרונות של חוסר תמיכה רגשית מול אתגרים ,יתכן  שיפתח כבוגר דחיינות ויימנע מלהתמודד עם אתגרים לא נעימים, כבוגר.

ניקח כדוגמא את ההחלטה למסד קשר : אופי הקשר הזוגי מקורו במערכת היחסים "הזוגית" שלנו כילדים עם הורינו. חווית הזוגיות שלנו עם אמא ואבא הייתה הזוגיות הראשונה שלנו ,וכך גם מודל הזוגיות שראינו אצל הורינו בינם לבין עצמם. אם שם חווינו פגיעה או חוויה לא טובה, יתכן שבבגרותנו נמנע מקבלת החלטות שמא "יחזירו אותנו לחוויה ההיא".   
הרבה זוגות" יוצאים" הרבה שנים ולבסוף נפרדים כי אחד הצדדים לא החליט להתקדם, או החליט שלא מתאים לו למסד את הקשר.

 בהקשר של זוגיות ומערכות יחסים,יש אירועים מן העבר שנשמטו לחלוטין מזיכרוננו  ולמרות זאת הם משפיעים על מהלך חיינו ללא מודע, ומונעים מאיתנו לקדם קשרים בחיינו.

ניתן לומר שדחיינות מאופיינת ב : פנטזיה ילדית של זמן ללא גבול, הכחשת הנזקים שנגרמים כתוצאה מההתנהגות שלנו, התעלמות מצרכים שעלולים להיוותר מוזנחים במשך שנים ולעיתים לגרום נזק לסובבים אותנו והכי חשוב : קושי להכיר בצורך ללמוד דרכי התנהגות חדשות ולשחרר את אלו הישנות התוקעות אותנו!

לפעמים מה שימריץ וידחף אותנו להתמודדות חדשה יהיה איום: קנס על אי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה!,שיחת נזיפה עם הבוס שמודיע שיותר הוא לא מוכן שנאחר לעבודה!!,אוברדראפט שכבר לא מאושר!, איום בפרידה/גירושים !, מחלה גופנית שדורשת טיפול מיידי ועוד.

איום גם יכול להיות תחושת מחנק בעבודה או במעגל המשפחתי, תובנה שככה אני לא הולך להמשיך להעביר את 20 השנים הבאות שלי...

חלק משמעותי בתהליך השינוי דורש פתרון שיש בו הן התבוננות על מקור הקושי והן עבודה מעשית נקודתית להתגברות על דפוס ההתנהגות. 

השלב ראשון והחשוב הוא להבין שאנו לא אשמים.

 דחיינים רבים מסתובבים עם רגשות אשמה, הם מפרשים את הפעולה שלהם כעצלנות וחוסר מוטיבציה, וזה לא נכון.

 מי שרוצה לעשות שינוי ולצאת מהתקיעות, בהחלט יש תיקווה, וכשעושים את התהליך עם מישהו שמלווה אותך ומעודד אותך ,אתה משתחרר מחוויות הבדידות שחווית בילדותך ומרפא פצעים כואבים.

אני יודע ששינוי דפוס הדחיינות הינו אתגר משמעותי,אך ניתן בהחלט לאמץ הרגלים חדשים .

ע"י תוכנית עקבית וברורה של ניהול זמן ותמיכת הסביבה , ע"י שיתוף פעולה והצהרה על המהלכים ,ניתן לשפר משמעותי את מיומנויות העשייה ולהפטר ממנגנון הדחיינות באופן משמעותי.

מאחל לנו את הנחישות והעוצמה שהתהליך הזה דורש.

באהבה

יואב אופק

    טל: 050-2223682

www.yoavofek.com